בואו דבר ראשון נבהיר שהבלוג הזה בשום פנים באופן לא תומך בהתנהגות פורענית או/ו פרובוקטיבית.
למרות שלפעמים התנהגות מסוג זה דווקא משתלמת:
תדמיינו לכם עיירה בוויילס שחוגגת את יום הכורה השנתי (כורה – Miner).
תדמיינו מאות אנשים לבושים בלבן.
עכשיו תנסו לתאר לעצמכם בחור צעיר לבוש ככורה.
הצלחתם? יופי.
עכשיו תתארו את אותו בחור מוצא את עצמו מחוץ לאירוע תחת ההסבר "לבוש בלתי הולם".
עד פה הכל טוב ויפה.
עכשיו תנסו לדמיין אותו רואה מולו בחור צעיר נוסף שנזרק תחת אותן הנסיבות בדיוק, לבוש בצורה דומה בצורה מפחידה.
אבל הסיפור לא מסתיים פה.
גיטאריסט (אנדי "פאלקו") ומתופף (ג'ק אגלסטון) זו אכן התחלה יפה ללהקה, אבל זה פשוט לא מספיק.
אבל לא לדאוג, במהרה הם פגשו גם בסיסט (ג'ון צ'אפל) ברדינג פסטיבל – כשהוא השתין להם בטעות על האוהל באמצע הלילה.
כך נוסדה הפורמולה הסופית שהוותה את ההרכב שהוציא את האלבום שבו נדון היום.
בסה"כ הלהקה הייתה קיימת תחת השם וההרכב הנ"ל {בערך; שני האלבומים הראשונים (סה"כ = שני שליש) של הלהקה היו עם בסיסט אחר} משנת 2001 ועד 2006 ובסה"כ הוציאה שלושה אלבומים.
החבר'ה המופרעים והנונשלאנטיים הגדירו עצמם כDark Indie - חידה שאני עדיין מנסה למצוא לה פתרון.
לדעתי ההגדרה אינדי פאנק הייתה נכנסת פה טוב יותר, אבל מעולם לא הייתה באמתחתי תלבושת של כורה פחם, אז למה שיקשיבו לי?
האלבום הראשון והמוכר ביותר של מקלאסקי היה Mclusky Do Dallas, שהכיל את Allan Was A Cowboy,
The World Loves Us And Is Our Bitch, Lightsabre Cocksucking Bluesועוד ממבחר שירים שמתאימים יותר לקהל הצעיר.
אני מתמקדת דווקא *רוקעת עם רגל שמאל* באלבום השלישי והאחרון של מקלאסקי.
אלבום העונה בשמחה לשם The Difference Between Me and You Is That I'm Not On Fire.
השיר הראשון יכול בקלות להפוך להמנון אצל כל מכור מנה חמה - Without MSG I am Nothing.
טוב, די עם השטויות.
מקלאסקי ניסו באלבום הזה לקחת את מה שהגדיר וייחד אותם כלהקה רמה אחת למעלה, אבל מה חבל – הקהל חיפש את הפאנק אינדי של האלבום הראשון ודלף גם לאלבום השני (My Pain And Sadness Is More Sad And More Painful Than Yours – 2002) ומקלאסקי, מצידם, ניסו קצת לחדד את המושג הביזארי שהמציאו שנקרא "דארק אינדי".
הצלחה גדולה לא נרשמה, והלהקה התפרקה כשנתיים אח"כ – ב2006.
אני מצידי חושבת שהאלבום מכיל את הפיקס הליריים והאנרגטיים של הלהקה, הנון שלאנטיות והמרמור באים באלבום הזה לידי ביטוי טוב יותר מבכל ההסטוריה הקצרה של הלהקה ועדיין... *לוקחת נשימה חדה*
ההצלחה מעולם לא באה.
*sigh*
השמועה אומרת שהסיבה לכך שהלהקה התפרקה טמונה בטור האמריקאי –
לאחר אחת ההופעות התגלה שחלק ניכר מהציוד נגנב, ציוד בשווי הרבה מאוד כסף, והאבדה גרמה לקשיים כלכליים ולמתח וסכסוכים בין חברי הלהקה.
אני מתמקדת דווקא *רוקעת עם רגל שמאל* באלבום השלישי והאחרון של מקלאסקי.
אלבום העונה בשמחה לשם The Difference Between Me and You Is That I'm Not On Fire.
השיר הראשון יכול בקלות להפוך להמנון אצל כל מכור מנה חמה - Without MSG I am Nothing.
טוב, די עם השטויות.
מקלאסקי ניסו באלבום הזה לקחת את מה שהגדיר וייחד אותם כלהקה רמה אחת למעלה, אבל מה חבל – הקהל חיפש את הפאנק אינדי של האלבום הראשון ודלף גם לאלבום השני (My Pain And Sadness Is More Sad And More Painful Than Yours – 2002) ומקלאסקי, מצידם, ניסו קצת לחדד את המושג הביזארי שהמציאו שנקרא "דארק אינדי".
הצלחה גדולה לא נרשמה, והלהקה התפרקה כשנתיים אח"כ – ב2006.
אני מצידי חושבת שהאלבום מכיל את הפיקס הליריים והאנרגטיים של הלהקה, הנון שלאנטיות והמרמור באים באלבום הזה לידי ביטוי טוב יותר מבכל ההסטוריה הקצרה של הלהקה ועדיין... *לוקחת נשימה חדה*
ההצלחה מעולם לא באה.
*sigh*
השמועה אומרת שהסיבה לכך שהלהקה התפרקה טמונה בטור האמריקאי –
לאחר אחת ההופעות התגלה שחלק ניכר מהציוד נגנב, ציוד בשווי הרבה מאוד כסף, והאבדה גרמה לקשיים כלכליים ולמתח וסכסוכים בין חברי הלהקה.
