Halo? Yeah? Casserole, casserole

Datblygu היא להקת פוסט פאנק מאמצע שנות השמונים עד עשור לאחר מכן שרוב ככל שיריה היו בוולשית.
סגנון הלהקה התאפיין ב.. ובכן, כלום.
הם עשו הכל מדיסקו, קאנטרי, רוקאבילי וכל מה שבעצם אפשר לחשוב עליו.
הם כונו The Fall הוולשים, והיו הלהקה ה"מודרנית האמיתית" הראשונה ובזה השפיעו על עשרות אמנים שצצו לא הרבה אחרי.
בשנת 1992 יצא אוסף ג'ון פיל, בשם No Aids, No Salmonella And No War In The Gulf, שקודם בניסיונות נואשים של הברנש, ועם זה, התקשורת הוולשית התעקשה להתעלם מהם בהפגנתיות.
David R Edwards:
"At worst the songs are a product of a mind incensed by circumstances. I make no apologies for them"


ואם תהיתם איך הוגים את זה, זה דאטבליגי.




(1984 – Datblygu - Fi Du (cassette

ועכשיו מתורגם:
(Develop – Me Black (@ 160 kbps

7+1

אני ממש לא רוצה לעשות את זה.
אם כולם יקפצו מהגג, גם אני אקפוץ מהגג?
בדיוק! אקפוץ גם אקפוץ.
שמישהו בבקשה יעצור אותי.

אין מתנדבים?
נו שוין.

והלאה לתוכן הפוסט,
פוסט לשנה החדשה:
בלי עשרת הגדולים, בלי רשימת המבטיחים העולים.
אנחנו רוצים לתת לכם שבעה אלבומים שאתם מוכרחים להכיר + אחד לשנה החדשה = מתנה מאיתנו.
נתחיל במלאכה (בלי ליסט פורם. באמת שאני לא בקטע הפעם) :

1. (2005) @160VBRlBarr – Beyond Reinforced Jewel

How do you start something? You start it.

מאחורי כל אמירה גדולה מסתתר בן אדם קטן.
הבן אדם הספציפי שלכבודו התכנסנו בסעיף הספציפי הזה עומד מאחורי לא מעט אמירות באלבום המובא לעיל.
דוגמא:
"Dad, I hope you're fully in the movie theatre's workers union with full health care and benefits and everything"
-"Why?"
Because you sure are projecting super hard""
מוסיקלית מדובר באלבום פשוט עד כדי שעמום, אלא רק שיש מספיק מהגיגיו של אדון ברנדן פאולר שיספיק לחצי שעה ושלא נספיק לעצור לשניה לחשוב עליהם לעומק.
אולי מקבץ גיחוכים קצרים מספיק/אולי שמיעה אחת לא מספיקה.

לבארר יצא אלבום חדש השנה, אם כי אני אישית התאכזבתי מהאובר-הפקה שכל כך לא מתאימה לאמן המינימליסטי הזה.

This paragraph is 3 too, 4 times too long – and it's taking its toll on you.

2. (1992) @ 256 VBRCul De Sac – Ecim

קצת ידע מעשיר:
Cul De Sac =
א דרך ללא מוצא (צרפ')
ב סרט מתח של רומן פולאנסקי שיצא בשנת 1966.
ג להקה מבוסטון, מסצ'וסטס
ד קומיקס יומי בבמה אינטרנטית
ה עיירה בארה"ב
ו שיטת הממשל האמריקאית

מי שיודע את התשובה שיגיד ג'.

קול דה סאק היא להקה אינסטרומנטלית המושפעת מאלמנטים של פוסט רוק, פסיכדליה, קראוטרוק ולאסט באט נוט ליסט - מאת'-רוק, או כמו שהרבה מאזיני לאסט FM אוהבים להגדיר את הזאנר: Fake Jazz.
האלבום שדגמנו לכם יצא בשנת 1992, ואנחנו, לפחות, חושבים שהוא טוב (מצד שני סטרואיד חשב בהתחלה שהם תורכים, בגלל ש"למה שיקראו לאלבום בשם 'עצים' אלא אם כן הם ישראלים או תורכים"?).


3. (192 kbps) Eno, Cale, Nico & Ayers – Live June 1, 1974

הופעה ענקית של ארבעה ענקים שחביבים עלינו כל כך.
בין השירים מופיעים Baby's On Fire, May I? וקאבר מפחיד באופן מיסטי של ניקו לThe End.

This paragraph is 3 too, 4 times too short.

4. Warsaw – 1977 - 1978

דמואים של ג'וי דיביז'יון בגלגול הקודם שלהם שנקרא "ווארשה",
מה עוד אפשר לומר שלא ישמע קיטשי ובלה בלה ?
פאנק בריטי קצבי כועס ומריר עם המון טאלנט ושלל השפעות מפתיעות
של להקות כמו Can/Neu! ע"י מיודעינו הז"ל איאן קרטיס,
יש כמה גרסאות לשירים באלבום – שלדעתי הן די לוקחות גרסאות קונבנציונליות ואפילו גרסאות פיל-סשנס לשירים, למשל They Walked in Line , Shadowplay , ו"חיים בעידן הקרח"
משום מה זה נורא מזכיר את הקלאש ובכלל חומר RAW עם שפע של רגש
שלא מתבטא משום מה באטמוספרה הצלילית כמו שאר האלבומים של ג'וי דיביז'ן – למשל באלבום Closer , כמובן שזה חומר חובה לחובבי פאנק\פוסטפאנק יחד עם שלל יצירות המופת של קצה הסבנטיז.


5.Nww/Faust – Disconnected

צמד ענקי אוונגרד בבלאסט פרום דה פאסט,
גם סטיבן סטייפלטון וגם פאוסט!
באלבום מאסטרפיס של קראוטרוק\פסיכדליה\ספייסרוק...
אקדים ואומר שהופתעתי כששמעתי על הידיעה שפאוסט הולכים להוציא אלבום ב 2007 ועוד יותר הופתעתי ממי ששיתף פעולה עמם ,
כמובן יש לנו על הסטליסט את סטיבן סטייפלטון – אמן דאדא\אוונגרד\מוזיקה תעשייתית שאמון על ההרכב "Nurse With Wound" שהביא לנו במרוצת השנים יותר מ 30 אלבומים בשלל צבעים וניחוחות, אקזוטיקה במיטבה –
על הצד השני של הסט יש לנו את פאוסט! הלהקה הראשונה של הקראוטרוק
אגדות הקראוטרוק מגרמניה עם הפסיכדליה והאאודיו-קונטרוברסי,
הצימוד\החיבור הזה מביא לנו , אלבום רוק סמי-אינסטרומנטלי טריפי הזוי עם שלל אלמנטים תעשייתיים כמו דרונס ורעשי רקע שגורמים לעמוד השדרה לרקד פסדובלה,
המקצבים באלבום עומדים בפרונט, בצורה ביזארית למדי המשחק עובר מהמקצבים אל הרעשי רקע דרך תעלות של צלילים חלומיים והזויים.
לבי לבי , מעי מעי על שלא הלכתי להופעה שלהם בארץ הקודש! ועוד כשהיה צ'אנס!


6. Future Sound Of London – Dead Cities
pt1
pt2

מי אם לא "צלילי העתיד של לונדון".
האלבום הקלאסי והמצוין הזה שמביא לנו צליל אלקטרוני מחשמל
עם שלל השפעות – החל בפוסטרוק דרך איידיאם וג'אנגל\דרמנ'בייס עד לצליל אלקטרו-אקוסטיקה, לפני שאכביר בשלל מלים על האלבום כמובן שארצה לתת איזשהו סיקור מינימלי על הצמד המוכשר הנ"ל – גארי קוביין ובריאן דוגנס שהחלו את דרכם כצמד אמביינט-דאב-טכנו בסוף שנות השמונים והביאו לנו יצירות לא מעטות שראויות לציון למשל האלבום Lifeforms עם ליז פרייזר מהקוקטו טווינס , אלבום שנתן משמעות חדשה למושג טריפהופ!
אז כן יש לנו פה עייסק עם צמד חברעל'ך מוכשרים במיוחד שכמעט בכל מה שהם נוגעים יוצא זהב!
האלבום שהתחלתי לדבר עליו נקרא Dead Cities והוא משנת 1996 ,
לדעתי זהו אלבום שהקדים את זמנו בעשור וחצי, פשוט אלקטרוניקה מתקדמת מהסוג שאמנים מתאמצים לחקות ויוצא להם משהו חיוור ועלוב שמבייש את המושג מוזיקה,
אבל לא, לא אתרכז בהלעזות כאן!, יש לי אלבום לדבר עליו,
האלבום הזה מחשמל את האוזניים ואת כל הגוף בשלל ביטים החל החל מהקטעים הדאונטמפו יותר ועד לקטעי האפביט למשל הקטע We Have Explosives , שכמובן
הוא לדעתי פיק רציני באלבום.
לא רק לחובבי אלקטרוניקה , האלבום מיועד לחובבי מוזיקה באשר הם והן.

7. Whitehouse – Great White Death

אחד האלבומים שבאמת, אבל באמת הרס לי את החיים - -
אין כמו קלאסיקה מהסבנטיז כדי לסגור סוף חגיגות סילבסטר,
כמה מלים על וייטהאוס והאיש שמאחורי הלהקה –
וייטהאוס- להקת מוזיקה תעשייתית\נויז מבין הראשונות שקמו באנגליה (ביחד עם הת'רובינג גריסטל ...)
לבחור מאחורי הלהקה קוראים וויליאם בנט, הוא מוגדר קלינית "פסיכופת"
כמובן שגם ככה המוזיקה נשמעת מרגישה ונראית,
כמובן רוב הליריקה – אם יש – היא על שלל נושאים רומנטיים וכיפיים
כמו מוות\רוצחים סדרתיים\סקס חולני ומעוות\אנשים חולים ומעוותים\הרס\אסון.
המוזיקה ברוטלית בצורה מחרידה, יותר ברוטאלית מהלהקה הכי ברוטאלית שיכול להמציא איזשהו ז'אנר, רעשים של מסור,ציפצופים+שריקות\צווחות\גניחות ואנחות בשפע מה שגורם להרגשה באמת חולה, עד כדי בחילה.
לדעתי זה טוב כדי להעיר עם זה את החותנת או סתם להשמיע לפרות כדי שיתנו תנובת חלב יותר גבוהה,
או בכלל לתקוע בנגן ולרוץ בג'וגינג כאחוז אמוק ולהיעצר ע"י שוטרים בגלל יצירת מהומה ציבורית.


8. (2007) @ 192 kbpsBattles – Mirrored

והגענו לנס היום השמיני.
ימים ברוכים.
בחזרה למושג שנגענו–לא נגענו בו:
Math-Rock.
מדובר בז'אנר/תופעה הצומחת מתוך הפוסט-פוסט-רוק/אינדי/ווהאטאבר.
רוק מתמטי מגיע בכל מיני אריזות צבעוניות וצבעוניות פחות, מתפוצצות, מתקלפות ואפילו נמסות – כך שאי אפשר ממש להגדיר אותו כז'אנר.
מה שכן, אפשר להגיד שמקור השם בארה"ב של שנות השמונים המאוחרות, והסיבה לתואר המפואר נעוצה במקצבים הא-סימטריים שבהם משתמשים אומנים אלה.
(דוגמאות למקצבים א-סימטריים 5/4, 14/9 וכולי וכולי).
דבר נוסף המאפיין את המאת'-רוק הוא העובדה שהשירים הם אינסטרומנטלים.
לפני שאתם קופצים ואומרים "למה לא עשו את זה בעבר?" כדאי שתכניסו קצת ג'אז ובלוז לנגן שלכם.
או שתלכו למגמת מוזיקה שנתיים עד שיטחנו לכם את המוח כל כך עד שלא תוכלו שלא להרגיש שאתם מבזבזים את הזמן עם הבלוג הזה והכותבים האלו שמתייחסים למוזיקה בצורה כל כך שטחית שמתחשק לדפוק את הראש בקיר.
בלוז של תחילת שנה, מותר לי.

בחזרה לענייננו:
Battles היא אחת מני הלהקות הרבות שמתחילות את אותו המהלך שהביא את האינדי ממה שהיה למה שהוא היום.
וכך הפך הלייבל לז'אנר.
לבאטלד מצטרפות להקות כמו Hella,Dilatazione וMaybehewillשלוקחות את מה שהתחילו כבר להקות ותיקות בשטח (כדוגמת Don Caballero המצויינים) והוסיפו מוטיבים של אלקטרוניקה ואקספרימנטליזם במידה שלא הייתה שם קודם, יש הטוענים שזה על סף הנויז-רוק.

ולסיכום מדובר באלבום שאני אישית חושבת שהוא מצויין.

Hail Puta

בואו דבר ראשון נבהיר שהבלוג הזה בשום פנים באופן לא תומך בהתנהגות פורענית או/ו פרובוקטיבית.
למרות שלפעמים התנהגות מסוג זה דווקא משתלמת:
תדמיינו לכם עיירה בוויילס שחוגגת את יום הכורה השנתי (כורה – Miner).
תדמיינו מאות אנשים לבושים בלבן.
עכשיו תנסו לתאר לעצמכם בחור צעיר לבוש ככורה.
הצלחתם? יופי.
עכשיו תתארו את אותו בחור מוצא את עצמו מחוץ לאירוע תחת ההסבר "לבוש בלתי הולם".
עד פה הכל טוב ויפה.
עכשיו תנסו לדמיין אותו רואה מולו בחור צעיר נוסף שנזרק תחת אותן הנסיבות בדיוק, לבוש בצורה דומה בצורה מפחידה.
אבל הסיפור לא מסתיים פה.
גיטאריסט (אנדי "פאלקו") ומתופף (ג'ק אגלסטון) זו אכן התחלה יפה ללהקה, אבל זה פשוט לא מספיק.
אבל לא לדאוג, במהרה הם פגשו גם בסיסט (ג'ון צ'אפל) ברדינג פסטיבל – כשהוא השתין להם בטעות על האוהל באמצע הלילה.

כך נוסדה הפורמולה הסופית שהוותה את ההרכב שהוציא את האלבום שבו נדון היום.

בסה"כ הלהקה הייתה קיימת תחת השם וההרכב הנ"ל {בערך; שני האלבומים הראשונים (סה"כ = שני שליש) של הלהקה היו עם בסיסט אחר} משנת 2001 ועד 2006 ובסה"כ הוציאה שלושה אלבומים.
החבר'ה המופרעים והנונשלאנטיים הגדירו עצמם כDark Indie - חידה שאני עדיין מנסה למצוא לה פתרון.
לדעתי ההגדרה אינדי פאנק הייתה נכנסת פה טוב יותר, אבל מעולם לא הייתה באמתחתי תלבושת של כורה פחם, אז למה שיקשיבו לי?

האלבום הראשון והמוכר ביותר של מקלאסקי היה Mclusky Do Dallas, שהכיל את Allan Was A Cowboy,

The World Loves Us And Is Our Bitch, Lightsabre Cocksucking Bluesועוד ממבחר שירים שמתאימים יותר לקהל הצעיר.

אני מתמקדת דווקא *רוקעת עם רגל שמאל* באלבום השלישי והאחרון של מקלאסקי.
אלבום העונה בשמחה לשם The Difference Between Me and You Is That I'm Not On Fire.
השיר הראשון יכול בקלות להפוך להמנון אצל כל מכור מנה חמה - Without MSG I am Nothing.
טוב, די עם השטויות.
מקלאסקי ניסו באלבום הזה לקחת את מה שהגדיר וייחד אותם כלהקה רמה אחת למעלה, אבל מה חבל – הקהל חיפש את הפאנק אינדי של האלבום הראשון ודלף גם לאלבום השני (My Pain And Sadness Is More Sad And More Painful Than Yours – 2002) ומקלאסקי, מצידם, ניסו קצת לחדד את המושג הביזארי שהמציאו שנקרא "דארק אינדי".
הצלחה גדולה לא נרשמה, והלהקה התפרקה כשנתיים אח"כ – ב2006.
אני מצידי חושבת שהאלבום מכיל את הפיקס הליריים והאנרגטיים של הלהקה, הנון שלאנטיות והמרמור באים באלבום הזה לידי ביטוי טוב יותר מבכל ההסטוריה הקצרה של הלהקה ועדיין... *לוקחת נשימה חדה*
ההצלחה מעולם לא באה.
*sigh*

השמועה אומרת שהסיבה לכך שהלהקה התפרקה טמונה בטור האמריקאי –
לאחר אחת ההופעות התגלה שחלק ניכר מהציוד נגנב, ציוד בשווי הרבה מאוד כסף, והאבדה גרמה לקשיים כלכליים ולמתח וסכסוכים בין חברי הלהקה.

mclusky_-_the_difference_between_me_and_you_is_that_i_m_not_on_fire (2004) @ 224 VBR

פוסט יומהולדת + ספיישל

אז אכן כן! הכותב הנאמן סטרואיד מקסימוס הובס ע"י הזמן והתחדש ב 24 חורפים,
ובעקבות זאת בחרתי לעשות ספיישל על אחת הלהקות הבריטיות האהובות והמשפיעות ביותר בתולדות המוזיקה

להקת הבאוהאוס מיסודם של פטר מרפי ודניאל אש
אפתח במס' מלים על ההסטוריה של הלהקה - -
הלהקה נוסדה ב 1978 ע"י פטר מרפי\דניאל אש\דייויד ג'יי האסקינס\קווין האסקינס בנורת'האמפטון.

שם הלהקה נגזר מסגנון האמנות הגרמני שתפס תאוצה בתחילת המאה

(השם המקורי של הלהקה היה - באוהאוס 1919 מאוחר יותר השמיטו את המספר ...)

הלהקה נחשבה כאחת מלהקת הרוק הגותי הראשונות -

הצליל שהלהקה שילבה הורכב ממס ' יסודות -

צליל רוק קלאסי-פסיכדלי סטייל פליטווד מאק\דורס\פינקפלויד המוקדמים

צליל קראוטרוק אקספרימנטלי סטייל להקות כמו קאן\נאו!

צליל גלאם נוצץ ובועט סטייל טי-רקס,ספסימן וכו'

צליל דאב שנכנס בתור אלמנט פ'אנקי לקומפוזיציה

וצליל פאנק\פוסטפאנק שהושפע מלהקות הבאטקייב של אותה תקופה.

לקומפוזיציה שהלהקה הזאת יצרה משלל האלמנטים

קראו רוק גותי.

הצליל החדש היה מיסתורי אפלולי וזר

סוג של אש זרה באזני המאזינים של אז

שהיו רגילים לפאנק בועט ורוק קלאסי

מוזיקה מיוחדת עם אווירה פסיכוטית - מאני\דפרסיבית.

הקול האדיר של פטר מרפי הבאס של דייויד ג'יי האסקינס

והגיטרה הג'אזית הקופצנית של דניאל אש הפכו את עולם המוזיקה מהיסוד

שינו תפיסות וניערו היטב את קופסת המוזיקה שנמצאת עמוק בתוך הראש

אי לכך ובהתאם לזאת - הבאתי מס' יצירות של הלהקה

החל בסינגל הראשון ועד לאלבום הסטודיו האחרון.

הסינגל הראשון (חובה בכל בית) - מותו של בלה לוגוסי שיצא בשנת 1979

להורדה : מכאן

אלבום הסטודיו הראשון "In The Flat Field" שיצא ב 1980

להורדה : מכאן

האלבום המועדף עלי אישית בין אלבומי הלהקה - Mask יצא בשנת 1981

להורדה : מכאן

אלבום הסטודיו השלישי של הלהקה - "The Sky's Gone Out" יצא ב 1982

להורדה : מכאן

אלבום הסטודיו הרביעי של הלהקה - נקרא "Burning From The Inside" יצא בשנת 1983

להורדה : מכאן

+ עוד הפתעה מענינת

אנרליסדס + 2 גרסאות לייב מענינות להורדה : מכאן

אמנם לא סוניק יות'

אבל גם ת'רסטון יספק אותנו, ויותר מכך!

אותי, בכא"פ.

ת'רסטון מור הוא מוזיקאי אמריקני- ווקליסט+גיטריסט הסוניק יות'

שהקים את הלהקה בתחילת האייטיז (ומאוחר יותר התחתן עם קים גורדון - הבסיסטית + הווקליסטית מס' 2 )

לאחר שלמד לנגן על גיטרה מ- גלן בראנקה בכבודו ובעצמו ומאוחר יותר בקריירה שלו -

דורג ע"י הרולינג סטון כאחד מהגיטריסטים הטובים ע"י אדמות.

במהלך השנים המרבחור נגע בהמון סגנונות ושיתף פעולה באינספור להקות ופרויקטים

בשלל סגנונות וז'אנרים החל בנו-וייב ניו יורקי דיסוננטי -

דרך נויז-רוק ופוסטפאנק עד לפרוטו אינדי שוגייז ופאנק (סו קולד אלטרנטיב רוק)...

אי לכך ובהתאם לזאת - -

Thurston Moore - Psychic Hearts -1995

יש לנו נקודת פתיחה מענינת למדי לאלבום!

במבט כללי: ת'רסטון מור מביא באלבום חומר מקורי

מענין מאוד ומרשים בטכניקת נגינה ומשחקי דיסטורשן פידבק ושלל צלילים מעניינים שמרקידים את קרום-עור-התוף.

סה"כ מוזיקלית יש לנו כאן אלבום פוסטפאנק\רוק אלטרנטיבי מאוד מופנם ואישי,

אם נסתכל יותר פנימה נגלה שכבות של רגש, בין גלדי הצלילים

ממש נחבאות עדינות ואבודות, בתוך הקצב ,בין הריפים של הבאס ובכל ביט וביט שנוזל מהרמקולים.

באלבום הזה ת'רסטון מור לא התפרע באקספרימנטליזם קיצוני *מידי*

- (סטייל סוניק יות' המוקדמים)

וגם לא שתף פעולה עם מוזיקאים שונים ומשונים,

(כמו שלל הפרויקטים שהוא היה מעורב וכעת מעורב בהם)

זהו אלבום מאוד פנימי ואישי לירית - וזה גם נשמע ככה

רוק אלטרנטיבי מאוד מינימליסטי יחודי ואינטלגנטי .

לסכום : חתיכת אלבום חובה לחובבי רוק וסוניק יות' בכלל

להורדה : מכאן

Watch The Puppet

Circus Mort

היתה הלהקה של ידידינו מייקל ג'ירה מקים וסולן הלהקות הנסיוניות הסוואנס\אנג'לס אוף לייט

בטרם הקים את הלהקות הנ"ל ובהיותו חתיך פרוע וצעיר

ידידינו היקר היה (כמה מפתיע מרגש ומרטיט לבלבים...) סולן להקת פאנק!

כן, פאנקיסט ניו יורקי צעיר עם דם חם והמון שאיפות,

כשמאחוריו סיפור חיים שלם וחוצה יבשות...

אחינו הצעיר אך שבע נסיון החיים הקים את הסירקוס מורט

להקת פאנק נסיונית שהושפעה מסצנת הגל החדש\נו-וייב

מסגנון הקראוטרוק האוונגרדי והאליטיסטי

ושלל פסאודו-ז'אנרים מגניבים שצצו בסוף הסבנטיז.

לרוע המזל הם הוציאו EP אחד ויחיד (1981) שבו ארבעה שירים בלבד.

אפשר להתנחם בעובדה ששנה וחצי אח"כ ידידינו הקים את להקת הסוואנס האגדית.

הEP הזה הוא הקדמה מצוינת לחובבי הסוואנס-

פאנק פרוע וקצבי עם משטחי קלידים חלליים ופריטות באס NO-Wave -יות

עם הקול המעולה של מייקל ג'ירה .

להורדה : מכאן

מר חרדלי בספריה עם חבל.

הזמן: 1986, המקום: אחד השנואים עלי בעולם (מנצ'סטר), הנפשות הפועלות: מארק אי. סמית' + חברים, האמצעי: מגה-פון.
הפשע: Bend Sinister.

פנקס קטן, עט נובע, כובע שחור עם שוליים קצרים ואקדח מיניאטורי שתחוב היטב בגרב השמאלית, בכל זאת מדובר במנצ'סטר שופעת הקרימינאלים (כן, הייתה פה בדיחה פרטית).
"איפה מתחילים?" אני רושמת בכתב יד יציב ומוציאה עוד סיגרית Mayfair.
מסתכלת מסביב.
לעזאזל, העיר הזאת כל כך מכוערת.
לימיני הספרייה המרכזית, לשמאלי ממרחק אני מזהה את בניין העירייה.
בחורה צעירה עוברת אותי.
היא מסתובבת באי-אמון וצוחקת בפליאה ושעשוע לעומת הכובע שלי.
בליברפול זה לא היה קורה לי.
אני מחייכת ובטון רציני להחריד שואלת: "תגידי, הוא אוכל הרבה?"
היא מסתכלת עלי כאילו נפלתי מהירח.
"מי? מה?"
-"הבואש שחי לך על הראש - הוא אוכל הרבה? כי הכובע שלי לא מצריך יותר מדי תשומת לב".
היא נושפת במהירות ובחדות דרך האף, מסתובבת וחוזרת למסלולה.
ניצחתי.
"להמנע משיחות חולין", אני מוסיפה לפנקס.


אכן, זמנים מחרידים היו אלה, השנים האחרונות של האייטיז.
בדיוק בגלל זה קיבלנו את Bend Sinister של The Fall.

Bend Sinister.
יצירת מופת פוסט-פאנק בלתי מעורערת (אני לא צריכה להזכיר מאיפה היא הגיעה כדי להדגים את הפלא פה, נכון?), שמיעה ראשונה, שלישית ואפילו חמישים-ית.
פשוט כיף ומעניין.
גם כבר כשיודעים למה לצפות, מופתעים.
The Fall הגיעו אלינו הישר מסצינת הפאנק של מנצ'סטר בסבנטיז, למרות שסמית' לקח את זה מהר מאוד לעיבודים וכתיבה לא צפויים ומאוד מגוונים, ועם זאת גם לא מאיימים על אף אחד.
דוגמה:
I'm the big-shot original rapper

But it's time for me to get off this crapper

Welcome to the US 80s 90s

דוגמה נוספת:
Banana!

The Fall – Bend Sinister (1986) @ 192 VBR
http://rapidshare.com/files/62797127/Fall__the_-__bend_sinister.rar.html