פעם בעשור

אתם מאוכזבים ממני כמו שאני מאוכזבת מעצמי, שאו שכמוני אתם מודעים לאוברפלואו של בלוגים ואתרים חובבנים וחובבנים פחות שמתיימרים לעשות בדיוק את מה שאני עושה?
מילא.
2009 נגמרה מזמן, יקיריי, ועוד לא דיברנו על כלום.
לא על הגרעון המתמשך אבל משתפר במשק, ואפילו לא על ההופעה המצויינת שלואו נתנו בארץ או זאת שהייתי בה בברייטון של ניק קייב ב-2008. וכבר יש שנה שלמה אחרת לסקר!
זה לא יקרה.
2008 הייתה שנה חלשה, ואני בטוחה שההצהרה הזאת לא מחדשת דבר לאף אחד. ייתכן וזו הסיבה שאיבדתי מעט מהעניין שיש לי בתעשיה הקרה שהתחייבתי כביכול לסקר פה. למען הסר כל ספק, 2009 הייתה שנה שנראית כאילו הולכת להסתמן כשנת בציר משובח, לפחות אם לא יותר מ-2007.
אין קנדיליון ואין ניאון ניאון, אבל יש לנו את הדבר האמיתי. D:
החלטתי שאני לא נותנת יותר קישורים אלבומים מלאים, מגמה שהתחילה רק עם בואו של המשיח (סטרואיד). בכל זאת - אני בעד טעימה וקנייה. תעשייה. פאן.
אז מה היה לנו השנה? אנדרו בירד שלי (אני טיפוס רכושני) התחיל להיות מושמע בגלגל"צ באופן תדיר, הסופר פריז חזרו למיטב מסורת הפופנ'רול הוולשית שהתגעגענו אליה , הדצמבריסטס, פאטריק ווטסון והדאבס עשו צעד ענק נוסף למימוש הפוטנציאל האדיר שלהם, נוספו מלא להקות חדשות של חברים ישנים, את רובם לא שמתי פה - כי פשוט לא אהבתי, הרגו רשמית והחזירו לי קצת את ריצ'י ג'יימס אדוארדס, פרנץ פרדיננד מצאו את הגרוב שלהם, באט פור לאשס גילתה את VH1 ולבסוף -
נראה שהשנה היא שנת קסביאן. הם קרעו את גלאסטו והפגינו את שמם ופרצופיהם בענק בשלטים ברחבי לונדון לקראת ההופעה הענקית באלברט הול שהייתה באוקטובר.



וכאן? בארץ? לא נראה לי שמישהו ישכח בקרוב את כל הסאגות סביב ההופעות המדוברות של 2009. אז חבל להתחיל בכלל.





אני אישית נשארת עם הכובע בפה ומבט משתהה כשאני חושבת על ההופעה שגונג נתנו בזאפה. חיוניים ורלוונטים מתמיד - מי אמר שלרוקרים יש חיי מדף? *כבוד*























קבלו מיקסטייפ, כמיטב המסורת. עם בן לי כבונוס, ללא המלצה, על ראשי.
תהנו. (m)

Kesii