יום שלישי, 30 באוקטובר 2007

סוף סוף עדכון

אחרי מספר ימים שלא עדכנתי - עקב נסיבות מיוחדות,
הבאתי צמד אלבומים של הרכב ההורור ג'אז הנהדר בשם Bohren & der Club Of Gore
התיאור הריאליסטי היחיד שאפשר להגיד על המוזיקה שהם עושים הוא
- - Soundtrack to your worst nightmares
תיאור מוזיקלי יותר :
שילוב של דרונס,אמביינט, ג'אז, אווירה דפרסיבית וקודרת סטייל טווין פיקס וסלאדג' עדין
ואולי אפשר לומר שספיריט מאוד בלאק סאבת'י ודומי.
הסכיתו בהנאה מושלמת בהאלווין הקרב ובא
שימו מסכות על הפנים
שלדים בארון
עטלפים על העץ
היהנו מהצלילים הקריפיים של בוהרן ומועדון האימה
ולא לשכוח לרקוד כמו זומבי בשוגייז!




להורדה : מכאן סיסמא : Bohren



להורדה : מכאן - וכאן סיסמא : Bohren

יום חמישי, 25 באוקטובר 2007

All Hailz Hungarian Psych-Punk

מהונגרי להונגרים - -
ובפרס הלהקה הכי מגניבה שאתם לא מכירים זכתה...
Vagtazo Halottkemek
ממש על דרך המקרה הזדמנה לידי הלהקה ההונגרית המעולה והכה מוכשרת - -
Vagtazo Halottkemek- עוד לא מצאתי פירוש הולם לשמה,
אבל המוזיקה שהם עושים\עשו, אקספרימנטלית פסיכית ומשוגעת לגמרי!
נעה בין פאנק דרמטי - פסיכדליה - נויז עם שביבי פגאניזם ומיסטיקה
על רקע תיפוף שבטי אכזרי וקורע קרומי-עור-תוף.
השירים כמובן בהונגרית שזה בכלל אקזוטיקה במיטבה
בכללי - האלבום מהנה עד מאוד, יש בו הכל מהכל
החל מצווחות פאנק דרך רצועות נויז ופסיכדליה
עד לקטעי סולו דיסוננטיים.
לסכום : לא לאנשים שפויים, ממש לא
להורדה : מכאן

יום שני, 22 באוקטובר 2007

No one's gonna fool around with us

Elliott Smith: (August 6, 1969 – October 21, 2003)






^
הופעה לשמיעה בנט, אחת האהובות עלי.




An extention is due.

יום ראשון, 21 באוקטובר 2007

Watch The Puppet

Circus Mort
היתה הלהקה של ידידינו מייקל ג'ירה מקים וסולן הלהקות הנסיוניות הסוואנס\אנג'לס אוף לייט
בטרם הקים את הלהקות הנ"ל ובהיותו חתיך פרוע וצעיר
ידידינו היקר היה (כמה מפתיע מרגש ומרטיט לבלבים...) סולן להקת פאנק!
כן, פאנקיסט ניו יורקי צעיר עם דם חם והמון שאיפות,
כשמאחוריו סיפור חיים שלם וחוצה יבשות...
אחינו הצעיר אך שבע נסיון החיים הקים את הסירקוס מורט
להקת פאנק נסיונית שהושפעה מסצנת הגל החדש\נו-וייב
מסגנון הקראוטרוק האוונגרדי והאליטיסטי
ושלל פסאודו-ז'אנרים מגניבים שצצו בסוף הסבנטיז.
לרוע המזל הם הוציאו EP אחד ויחיד (1981) שבו ארבעה שירים בלבד.
אפשר להתנחם בעובדה ששנה וחצי אח"כ ידידינו הקים את להקת הסוואנס האגדית.
הEP הזה הוא הקדמה מצוינת לחובבי הסוואנס-
פאנק פרוע וקצבי עם משטחי קלידים חלליים ופריטות באס NO-Wave -יות
עם הקול המעולה של מייקל ג'ירה .


להורדה : מכאן

יום חמישי, 18 באוקטובר 2007

Jesus Was A Communist

אתם צריכים כבר לדעת שאני אוהבת קומוניסטים.
בדיוק בגלל זה החלטתי הפעם לחזור להונגריה בשנות החמישים המאוחרות.

תדמינו צעיר בן 20, גיטריסט ג'אז, נגן מועדונים בודפסטי פופולארי, שבערב התקדמותן של תנועות אנטי-קומוניסטיות בעיר הולדתו לוקח את כל המשפחה שלו, אורז את הגיטרה וכמה מכתבי מעריצים וטס הישר לקליפורניה - ארה"ב.

בשנת 1958 הצעיר המדובר הצטרף לבארקלי קולג' ובשנת 61' הצטרף לחמישיה החדשנית של צ'יקו המילטון.
בעקבות האצותיו הדורשניות של המילטון נאלץ ההונגרי שלנו לעצב לעצמו סאונד ייחודי, שנשען על ג'אז, הפסיכדליה של התקופה וכמובן – איך לא – מוטיבים הונגריים.

לאחר שעזב את החמישיה של של צ'יקו המילטון הצטרף ידידינו לחמישיית ג'אז נוספת, הפעם פופולרית יותר (עד כמה שג'אז יכל להיות פופולרי בשנת 65'), ושם השאיר את חותמו.

ב66' פצח גיבורינו היקרGabor Szabo בקריירת סולו.

אלבום הבכורה הפתיע אנשים רבים, ובשנת 1970 אפילו לקחה להקה קטנה בשם סנטנה את אחד השירים מתוכו והפכה אותו ללהיט גדול. ע"ע Gypsy Queen.

האלבום שבחרתי להביא יצא אף הוא בשנת 1966, ועם קולבורייטורס כמו "ברנארד פּריטי פֵּרדי" איך אפשר להכשל?
בכל זאת, אנחנו מדברים על ג'אז פסיכדלי ואקספרימנטלי למדי. צריך איזושהי אטרקציה, אני מקווה שהבחור לפחות היה יפה.
O___o

ועם כל זאת, מדובר באחד האמנים -=העדיין=- יותר מוכשרים ופחות מוכרים, למרות כל הקסמים שעשה בעבר וממשיכים לחיות אחריו.

היילייטס באלבום:
Walking On Nails
Mizrab
Comin Back

Gabor Szabo - Jazz Raga (1966) @ 192 VBR

טוב, בגלל שזו התמונה היחידה של הקאבר שמצאתי עשיתי בדיוק מה שסטרואיד עשה בפוסט האחרון שלו, שזה לפצות ע"י תמונות אחרות שקשורות:





^תווים/טאבים לשיר Lick של גאבור, זה לא מהאלבום המדובר, אבל זה עדיין מגניב.

יום רביעי, 17 באוקטובר 2007

Pocket picker pocket picker pocket picker pocket picker

-=מצטערת=-

החלטתי שאני חייבת לשתף אתכם ביצירה הזאת.
כאמור אני חובבת גורקיז לא קטנה, והבלוג הזה כאן בשביל מוזיקה אקספרימנטלית.
כבר לפי השם אתם יכולים להבין שזה קולע.

Gorky's Zygotic Mynci - 12 Impressionistic Soundscapes

יש גשם.
סוף סוף.
אני דורשת הזדהות.
מרימה ידיים לאוויר באושר


אתמול התקשר אלי ידיד שלי (זה כן קשור, כי הוא וולשי*) והתחלנו לדבר קצת על אליוט סמית' משום מה, והוא שאל אותי מה להוריד שלו ואני כרגיל ממליצה תמיד על האלבום הראשון שאני נחשפתי אליו, שהוא פיגר 8, וכרגיל, אני צריכה להסביר בדיוק איך לרשום את זה.
פה התחלנו להסתבך.

"It's 'figure', as in, the word figure, and 8, as in, the figure eight."
-"Come again?"
"FIGURE, the word figure. And 8, the FIGURE 8".
-"Cigarette?"
"FIGURE AS THE WORD FIGURE AND 8 AS THE FIGURE 8"
-"Oh, NOWWWW I got it. I'll search for it."

בדיוק בגלל זה שיחות כאלה צריכות להיות באינטרנט.
קרה לי אותו דבר עם ידיד ישראלי, אגב, לגבי השם של אותו האלבום.
אליוט, אם הכוונה שלך כשניסית לחשוב על שם הייתה לשגע אנשים – הרי שהצלחת.


יום יבוא ואעשה ספיישל גורקיז, או אולי ספיישל וולשים פסיכים ששווים התייחסות (כי בכל זאת, מעטים מהם באמת שפויים).


לא לדאוג, מחר אפרסם פוסט נורמלי.

*גורקיז וולשים.

-=מצטערת=-

בני כלאיים

חבורת הנויז-היפהופ\מוזיקה תעשייתית דאלק
התחברה בשנת 2004 עם חלוצי האוונגרד הגרמניים פאוסט
ויצרה עמם אלבום נסיוני מצוין
שנע בין משטחי אמביינט לנויז מאיים למדי (עדיין לא מאסונה ומרזבאו...)
עד לגרוב קראוטרוקי שבא כמעט משום מקום
האווירה באלבום אפוקליפטית וזועמת למדי
סוג של פוסטמודרניסטיות קודרת אפורה ומינימליסטית
ממש כמו בסרטים על סוף העולם בסבנטיז
אם אוכל לתאר איך זה נשמע - -
"היפהופ מהול במשטחי קצב א-קונסטנטיביים בתוך מחרטה על רקע של מטוס שופך לאגר"
האלבום הזה הוא לא לאוהבי היפהופ בלבד,
אלא לכל חובבי מוזיקה נסיונית עם ראש פתוח ואוזן כרויה לחידושים והפתעות.
מצטער- לא מצאתי עטיפה נורמאלית לאלבום אז הבאתי במקום תמונות של העוסקים במלאכה...

דאלק



פאוסט

להורדה : מכאן

יום שלישי, 16 באוקטובר 2007

מר חרדלי בספריה עם חבל.


הזמן: 1986, המקום: אחד השנואים עלי בעולם (מנצ'סטר), הנפשות הפועלות: מארק אי. סמית' + חברים, האמצעי: מגה-פון.
הפשע: Bend Sinister.

פנקס קטן, עט נובע, כובע שחור עם שוליים קצרים ואקדח מיניאטורי שתחוב היטב בגרב השמאלית, בכל זאת מדובר במנצ'סטר שופעת הקרימינאלים (כן, הייתה פה בדיחה פרטית).
"איפה מתחילים?" אני רושמת בכתב יד יציב ומוציאה עוד סיגרית Mayfair.
מסתכלת מסביב.
לעזאזל, העיר הזאת כל כך מכוערת.
לימיני הספרייה המרכזית, לשמאלי ממרחק אני מזהה את בניין העירייה.
בחורה צעירה עוברת אותי.
היא מסתובבת באי-אמון וצוחקת בפליאה ושעשוע לעומת הכובע שלי.
בליברפול זה לא היה קורה לי.
אני מחייכת ובטון רציני להחריד שואלת: "תגידי, הוא אוכל הרבה?"
היא מסתכלת עלי כאילו נפלתי מהירח.
"מי? מה?"
-"הבואש שחי לך על הראש - הוא אוכל הרבה? כי הכובע שלי לא מצריך יותר מדי תשומת לב".
היא נושפת במהירות ובחדות דרך האף, מסתובבת וחוזרת למסלולה.
ניצחתי.
"להמנע משיחות חולין", אני מוסיפה לפנקס.


אכן, זמנים מחרידים היו אלה, השנים האחרונות של האייטיז.
בדיוק בגלל זה קיבלנו את Bend Sinister של The Fall.

Bend Sinister.
יצירת מופת פוסט-פאנק בלתי מעורערת (אני לא צריכה להזכיר מאיפה היא הגיעה כדי להדגים את הפלא פה, נכון?), שמיעה ראשונה, שלישית ואפילו חמישים-ית.
פשוט כיף ומעניין.
גם כבר כשיודעים למה לצפות, מופתעים.
The Fall הגיעו אלינו הישר מסצינת הפאנק של מנצ'סטר בסבנטיז, למרות שסמית' לקח את זה מהר מאוד לעיבודים וכתיבה לא צפויים ומאוד מגוונים, ועם זאת גם לא מאיימים על אף אחד.
דוגמה:
I'm the big-shot original rapper
But it's time for me to get off this crapper
Welcome to the US 80s 90s
דוגמה נוספת:
Banana!

אז כן!

אני סטרואיד
והצטרפתי לחגיגה באיחור מה, אך אל דאגה!
הבאתי עמי תשורה נאה ומצוינת מהמיטב של המיטב,
אלבום אוסף מצוין של ה"ת'רובינג גריסטל"
הלהקה שהמציאה את המוזיקה התעשייתית,
בהנהגתו של ג'נסיס ברייר פ' אורידג' כמובן,
אם כבר מדברים, אז ליידי ג'יין ברייר פ' אורידג'
החצי השני של ג'פאו וחברת הלהקה PTV3
מתה מהתקף לב ממש לפני חמישה ימים
בביתה בברוקלין בזרועות ג'נסיס פ' אורידג'
נחזור לעניננו,
אלבום אוסף משנת 1981 שמביא את המיטב של החבורה
המופרעת והדקדנטית הזאת
החל מרעשים אבטרקטיים ועד רצועות קצב ומשחקי טייפ
דרך דרונס פיצפוצים ליחשושים ומה לא
הכל מהכל.




ליידי ג'יין וג'נסיס - RIP

להורדה : מכאן

Oleh Oleh Bandu Bandong

קצת קשה להגדיר את המוזיקה של קווין איירס.
זכור לי שכשנתקלתי באלבום המדובר לראשונה אמרתי לזאנג לו היקר שזה ממש נשמע כאילו זה יצא לפני חודשיים, זה לאחר שהתאהבתי אז באלבום האחרון של The High Llamas ובקנדיליון של גריף ריס.
ידוע ומוצהר שאדון ריס חסיד מושבע של איירס, יחד עם איירוס צ'יילס (לשעבר גורקיז ז"ל, בואו נפסיק לדבר על זה או שאפצח במרתון בכי).
אני לא יודעת למה כל הוולשים הפסיכים הולכים דווקא אחרי יוצא קנטרברי (השוכנת במחוז קנט, לאלה מכם שלא מכירים את גיאוגרפית בריטניה כמוני) – אולי זה האסיד.

Joy Of A Toy יצא בשנת 1969ונחל כשלון אדיר.
מה לעשות, כשבסצינת המוזיקה הבריטית דאז ישנם אמנים כמו הביטלס, הרולינג סטונס, הקינקס ואפילו בלאק סאבאת' – מי רוצה להתעסק עם סיידסטרים פסיכדליק רוק עם טקסטים חתרניים?
דוגמה לאחרונים:
What do you care about nothing people?
You sell yourself so you can buy more
דוגמה נוספת:
Banana.

ג'וי אוף א טוי היה נסיון הסולו הראשון של איירס – יוצא סופט משין.
אם אתם בקטע של הארדקור פסיכדליה ויש לכם מעט אלאסדי לצרוך עם המוזיקה, אתם מוזמנים לחפש כמה אלבומים שלהם – אני ממליצה על שלושת הראשונים.

בספטמבר האחרון (לפני חודש!) הוציא איירס אלבום חדש, לאחר תקופת שקט של 15 שנים.
כמו ילדה טובה נכנסתי לאתר הרשמי ובלעתי כל מילה שרק הציעו לי.
כל כך שמחתי לראות את מקבץ המשפטים שעומד בצד העמוד, משפטים שעברו לי בראש כל כך הרבה פעמים מאז שמעתי על איירס לראשונה.
הנה אחד מהם:
"The question 'why isn't Kevin Ayers an almighty star?' is up there with 'how did the universe begin?" Record Collector - Nick Dalton"

נדמה לי שהדרך הטובה ביותר להכין אתכם לשמיעה המענגת שאתם עומדים לפניה הולכת משהו כזה:
תקחו כסא נוח, כוס וויסקי, כובע בארט, מקל הליכה מכובד ותסגרו את החלונות – למקרה ולא תוכלו לעמוד בפיתוי לפצוח בריקוד בקטעים המתאימים לכך.

שמיעה מהנה.







http://www.sendspace.com/file/iy9rtz

יום רביעי, 10 באוקטובר 2007

טסט

אחת। אחת।
מסובך לכתוב פה।
אבל עושה רושם שזה עובד।
בקרוב הפתיחה החגיגית, תחזיקו את עצמכם.