יום שבת, 3 בנובמבר 2007

An extention is due, indeed!

בהמשך לפוסט על אליוט סמית' ...
(עקב נסיבות לא שגרתיות...)
בחרתי להעלות אלבום לא שיגרתי מתקופה קדומה יותר
של הסינגר-סונגרייטר המוכשר הזה,
כאמור ידידינו אליוט היה סולן להקת פאנק-רוק פרוע בטרם
הפך לסוליסט פולק-רוק עגמומי וכאוב ולקח את חייו לאבדון - בידיו שלו עצמו.
לא הרבה מכירים את התקופה הקדמונית שלו בתור סולן להקה,
בצוותא עם ניל גאסט,בראנד פטרסון ומאוחר יותר סאם קומס\טוני לאש
בשנת 96' הלהקה התפרקה וניל גאסט הקים את להקת No.2, סאם קומס - הפך לחצי מלהקת קוואסי
ואליוט סמית' כמובן - המשיך בקריירה הסוליסטית שהתחיל אותה מוקדם יותר - בשנת 94' לערך.
כאמור סגנון שונה לחלוטין של ווקלס כשבתווך אליוט שופך את כל הרגש שלו החוצה בזעם גלוי,
מוזיקת הרקע דיי אגרסיבית מלודרמטית מהירה וכסאחיסטית ממיטב מסורת הפאנק-רוק האמריקאי,
הליריקה של נייל גאסט אפלה למדי ונוגעת בנושאים כמו ניכור,דיכאון,זעם,בדידות ויאוש.
אנקדוטה מענינת אפשר לומר: בתחילת דרכם הסגנון שהם נגנו כונה "הומוקור"\"קוויר קור"
ע"י מגזיני המיינסטרים בגלל הליריקה של נייל גאסט - שהיה הומו מוצהר...
אולי אפשר להגיד שזו סוג של הקדמה למיטב התוצרת של הבחור
Roman Candle ו XO לדעתי.
כמובן שאם לוקחים את האלבום בתור משהו "סטאנדאלון" בלי להתחשב במה שיצא אח"כ
אפשר להנות מהנוכחות העצומה של אליוט סמית' על רקע של מוזיקה פחות שגרתית.
לסכום : אלבום מהנה מחוספס שונה לחלוטין ממה שמוכר ומiכר.

להורדה : מכאן

אין תגובות: